חלק 2 חברות רשות החדשנות

"2025 לא הייתה ‘חזרה לשגרה’, אלא מעבר לבשלות המבוססת על אמון גבוה", אמר אבי חסון, מנכ״ל Startup Nation Central. הנתונים, המבוססים על עסקאות ידועות ועל הערכות מפלטפורמת הדאטה Startup Nation Finder, נכון ל-17 בדצמבר 2025, משקפים שנה שהתאפיינה בחזרה חדה של הון, לצד שינוי יסודי באופן ובמקומות שבהם ההון מושקע. אנחנו מאמינים שהתוכניות האלו מסוגלות לחולל שינוי אמיתי, לתת לצעירים וצעירות ערבים הזדמנות לממש את הפוטנציאל היזמי שלהם, ולאפשר הרחבה של מספר חברות הסטארט-אפ שיתפתחו במגזר הערבי בכל שנה, כחלק מהמחויבות שלנו לתמיכה וייצוג מגוון בתעשיית ההייטק הישראלית בכלל. התוכניות שבחרנו – מרכזי יזמות, מאיצים ומועדון של משקיעים ("אנג’לס"), כוללות נציגים מתעשיית ההייטק, מהאקדמיה ושותפים מקומיים בעלי ערך מוסף משמעותי.

היזמים שצמאים למזומן: גל חדש ובעייתי של חברות נדל"ן מגיע לת"א

"עבורנו בפינאסטרה, העסקת טאלנט מקהילות בתת ייצוג בישראל היא החלטה אסטרטגית. אנחנו נותנים עדיפות לכשרון מקומי בעל יכולת על פני מרכזי העסקה בחו"ל". מרכז החדשנות נורת’-מד כולל גם מרכז תעסוקה שמתמקד בשילוב כישרונות טכנולוגיים מקהילות מקומיות בחברות הייטק ומד-טק מובילות, ומעודד מעסיקים לפתוח סניפים באזור הצפון. תחבורהיש מקום לשיפור – אבל הרכבת כבר מגיעה עד יקנעם, חיפה, קריות, עכו, כרמיאל, עפולה, נהריה ובהמשך עד קריית שמונה. אבל קיבלתי עצה טובה ממנהל האזור בבנק שאמר לי "רועי התפקיד הזה תפור עליך, אתה גם תהנה ממנו וגם מי יודע, אולי בסוף מחיר פיתוח AI תהיה הייטקיסט…" הוא לא ידע כמה הוא צדק. הודיעה על תוכנית פיתוח חדשה המשלבת תוכנת perception בתוך חיישן ה-LiDAR עצמו, כחלק ממגמה בתעשייה להעביר חלק מעיבוד ה-AI אל “קצה” מערכת החישה ברכב ←

סטארק פאוור רוכשת חברה המחזיקה בצבר פרויקטי מרכזי נתונים של 555 ג’יגה-ואט

• עלינו לדאוג שהחרדים שעובדים בחברות ההיי טק או פונים ליזמות בתחום , יוכלו לקבל את כל התנאים והכלים הנכונים על מנת שיוכלו להתפרנס את משפחותיהם בכבוד.
• ההשקעות בסקטור הסייבר, התוכנה הארגונית והפינטק מוסיפות להיות הדומיננטיות ביותר, ומהוות מעל ל-60% מההון שגויס על ידי חברות הייטק ישראליות ב-2025.
• אין פעיל אחד בתעשיה בארץ או בעולם שלא מכיר את המונח "אקוסיסטם", שהפך למילה נרדפת לקהילת היזמות וההון סיכון הישראלית.
• "נוסף על כך, זה משפיע לחלוטין על כל המשרות בעולם ההייטק. כתיבת התוכנה עצמה משתנה. כל מי שהיום כותב קוד לאתרים, זה מקצוע שלא יהיה קיים. זה משנה את עולם התעסוקה וההשקעות, זה משפיע גם על השירותים לאזרח במדינה. והדבר האחרון – אם מישהו חושב שאין לזה השפעה חד־ערכית על העולם הצבאי, אני חייב להגיד שחלק גדול ממה שניאלץ להתמודד מולו בעתיד זה AI. זה לא רק משהו שנחמד שיהיה, אלא משהו שהוא בליבת קיומנו".
• בנוסף לחיזוק הקיים, העירייה מתכוונת לפעול להבאת מוסדות אקדמיים וחברות הייטק גדולות לדרום העיר ומזרחה.
• התוכניות שבחרנו – מרכזי יזמות, מאיצים ומועדון של משקיעים ("אנג’לס"), כוללות נציגים מתעשיית ההייטק, מהאקדמיה ושותפים מקומיים בעלי ערך מוסף משמעותי.
• רשות החדשנות הגבירה את השקעותיה והגיעה לשיא של 105 מיליון דולר ב-2024 – מתוך סך של 257 מיליון דולר בשלוש השנים האחרונות.

כיו"ר פורום ההייטק החרדי שהוקם לפני 3 שנים אני פועלת לעלות לשלב הבא כלומר כיום כעשר שנים אחרי שהחרדים נכנסו להייטק הגיע הזמן גם להקים חברות סטארטאפ, דבר שהידע הנדרש עבורו חסר במגזר החרדי. את רייצ’יפ הקמתי ב-2007 והיא מספקת שירותי פיתוח בתחומי תוכנה וחומרה. כתוצאה מכך גדל מאוד שיעור הנשים העובדות במגזר זה. כך אומרת רחלי גנות, מנכ"לית חברת RACHIPS, חברת המתמחה בפרויקטי פיתוח במיוחד בתחום השבבים ומעסיקה 100 עובדות חרדיות בשני סניפים – בני ברק וחיפה. גנות היא גם יו"ר פורום ההייטק במגזר החרדי וחברת מועצת המנהלים של איגוד חברות ההייטק בישראל IATI.

מחברות ההייטק הישראליות שנמכרו ב-2025 נרכשו על ידי חברות ישראליות אחרות

החברה, שגייסה 106 מיליון דולר, מעסיקה בישראל קרוב ל-100 עובדים, רובם המכריע במחקר ובפיתוח. ממוצע השכר באקוסיסטם הטכנולוגי בישראל עומד היום על כמעט 32 אלף שקלים לחודש, יותר מכפול 3 מהשכר הממוצע במשק. המחסור במשאבי אנוש בתעשייה מוביל את המשכורות והתנאים בהייטק הישראלי לגבהים חדשים. כך למשל, השנה הודיעו ענקיות ההשקעה בלאקרוק וסופטבנק על כניסתן לשוק הישראלי באופן רשמי, וכך גם סטארטאפים בינלאומיים אחרים שמזהים את קצב הצמיחה בשוק ההייטק הישראלי ומסמנים את היוניקורנים (חברות טכנולוגיה פרטיות בעלות שווי של למעלה ממיליארד דולר) כלקוחות פוטנציאלים. כך, גם חברות שהחלו בישראל והפכו לענקיות בארה״ב, דואגות לשמר ולהשקיע גם בפעילות משמעותית בארץ, ובדומה תאגידים בינלאומיים, מפעילות מרכזי פיתוח ענפים בארץ.

ישראל מדורגת במקום החמישי בשיעור הצמיחה בגיוסי הון של חברות הייטק ב-2025, בהשוואה להאבים מובילים

בשלב הזה הרשת פרושה במרכזי הייטק שהוקמו על ידי המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל ובנקודות נוספות שהוקמו על ידי סיסקו. עם זאת, הדו"ח מצביע על יציבות לאורך השנה, הקמה של עשרות סטארטאפים חדשים גם בתקופת מלחמה, ונוכחות של משקיעים בינלאומיים ביותר מ-90% מהסבבים – מה שמעיד להערכת מחבריו, על חוסן ואמון במערכת הישראלית. לצד פעילותו העסקית, הוא כותב, מרצה ומחבר ספרים בנושאי יזמות, כלכלה, טכנולוגיה וישראליות. והפעם, לצד הבירה, נראה כיצד ההייטק הישראלי "פותח מבערים"! כיום, העמותה ממשיכה לארגן מיטאפים חודשיים, אך גם סיורי הייטק בעיר, מאגדת ומפרסמת משרות בתחום ההייטק בירושלים ואוספת ומנגישה מידע על המתרחש בסצנת ההייטק בעיר, לטובת יזמים חדשים. העירייה מפעילה תכניות שונות שמטרתן לשלב גם חרדים ופלסטינים תושבי מזרח העיר בצמיחת ההייטק.

חדשנות על הבר 2026: ההייטק הישראלי "פותח מבערים"

"כשכל שלב מטופל בפני עצמו, זה לא מייצר מהלך רציף של פתרון הבעיה", היא מסבירה ומציעה, מלבד הכשרות פיתרון נוסף – "לייצר מנגנוני בקרה רגולטוריים כמו בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. זה מייצר מודל לחיקוי כדי שנשים יוכלו לראות את עצמן בתפקידים שכאלה". כדי להעלות את שיעור ההשתתפות הנשית, היא קוראת ל"תוכנית לאומית, שתשלב מאמצים של מערכת החינוך הצבא והאקדמיה". לדבריה, "הכשל בשרשרת שגורם לכך שיש מעט יזמיות או נשים בכירות במרכזי פיתוח. זה מתחיל בבחירת המגמה בתיכון, ממשיך בכניסה לצבא, שם פעמים רבות בנות לא רואות את עצמן מתאימות ליחידות וטכנולוגיות, ומועצם עוד יותר בכניסה ללימודים האקדמיים".

חמשת האתגרים המשמעותיים ביותר שמולם מתמודדות חברות ההזנק נותרו אותם האתגרים שהוזכרו בדוחות לשנת 2022 ו-2023. "לגבי העסקה – היה לא קל בכלל להתמזג, כי זאת הייתה תקופת הקורונה, כשקשה להיפגש פנים אל פנים. התרבות של שתי החברות הייתה במהותה זהה, והובילה למיזוג מאוד מוצלח, שנחשב בוול סטריט למיזוג הכי טוב אי פעם". "לגבי עולם הדאטה, שזה הדלק האמיתי של המהפכה – ישראלים הם אלופי דאטה, בייחוד בעולם הבריאות, אבל גם באופן כללי. אגיד גם שהרבה אנשים לא חושבים ככה על ישראל, אבל מעטים שמים לב שאנחנו מעל שנה במלחמה, וכל מי שהיה קרוב לאיך שצה"ל ומערכת הביטחון מתנהלים, יודע שיש הרבה אתיקה. "משהו שאנחנו לא זוכרים כי כולנו חיים בתוך הקלחת של עצמנו, אבל אם תחשבו על ילד בסיליקון ואלי, אחרי תואר במדעי המחשב, יש לו הזדמנויות וכסף, אבל החיים שלו הרבה יותר קלים. הישראלים יותר איתנים, לרבות היזמים והחברה, בטח בשנה האחרונה. זה משהו שכל סטארט־אפ נבנה ממנו. זו לא דרך קלה, יש מהמורות וקשיים, ויזם ישראלי יצליח יותר ופחות ייבהל". עלינו לדאוג שהחרדים שעובדים בחברות ההיי טק או פונים ליזמות בתחום , יוכלו לקבל את כל התנאים והכלים הנכונים על מנת שיוכלו להתפרנס את משפחותיהם בכבוד. הרב יצחק טרכטינגוט, ראש תחום חרדים בג’וינט תבת ציין כי על פי הוראות גדולי ישראל, יש צורך למצוא פתרונות התעסוקה עבור חרדים בתחום ההיי טק.

למה סטארטאפים חכמים בוחריםלעבור צפונה דווקא עכשיו?

הנתונים העדכניים מלמדים, כי התפלגותן של חברות ההזנק ביחס לקטגוריות האתגרים האקלימיים העיקריים השתנתה באופן משמעותי, המצביע על הזדמנויות חדשות לצד תמורות בסדרי העדיפויות הנהוגים בענף. נצפתה התפלגות מאוזנת יחסית, כאשר החלק הגדול ביותר מן החברות – 27% – עסקו ב"טכנולוגיות מזון חדשניות", ובמקום הבא זוהו 10% מן החברות אשר עסקו בתחומים "חקלאות אקלימית חכמה" ו"אובדן מזון ופסולת" Loss & Waste. יש לציין, כי 25% מחברות ההזנק החדשות כבר הצליחו לגייס הון סיכון או כספי מענקים, בסכום כולל של 15.36 מיליון דולר. התפתחויות אלו מדגישות את אופיו הדינמי של תחום האקלימטק, אשר במסגרתו התחומים החדשים הולכים וצוברים תאוצה, בעוד שהתחומים הוותיקים ממשיכים לבסס את מעמדם. על אף הדומיננטיות ההיסטורית של התחומים “חקלאות אקלימית חכמה” ו”מערכות אנרגיה נקייה”, נתונים חדשים מלמדים על התפלגות מאוזנת יותר של חברות ההזנק ביחס לאתגרים האקלימיים השונים.

אלרון ורפאל יקצו עד 300 מיליון דולר לרכישת חברות טכנולוגיה ביטחוניות-אזרחיות

כ-30 שנה לאחר תחילת התגבשות אקוסיסטם ההייטק הישראלי, רק 4.5% מחברות ההייטק בישראל נוסדו על ידי נשים בלבד. מכך עולה כי החברות צומחות לא רק בצורה אורגנית, אלא גם על ידי רכישות של פעילות נוספת בארץ ובחו"ל. כחלק מהתבגרות אקוסיסטם ההייטק הישראלי, בשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר הרכישות שמבצעות חברות ההייטק הישראליות. נתון זה מעיד על בשלות התעשייה המקומית, מבחינת מלאי חברות צמיחה שמסוגלות להרחיב פעילות באמצעות רכישות, לצד אטרקטיביות השוק המקומי.

במקביל, נרשמה נוכחות חזקה של משקיעים בינלאומיים ביותר מ-90% מסבבי הגיוס של עשרות סטארטאפים ישראליים במקביל, המימון לחברות ציבוריות גדל בהיקף משמעותי והגיע ל-10.3 מיליארד דולר, בהובלת הנפקות משמעותיות בארה״ב של חברות כגון Navan, eToro ו-Via לצד פעילות ערה ב-PIPEs ואגרות חוב להמרה. גם ללא שתי עסקאות אלה, היקף ה-M&A עלה ב-12% לעומת 2024, ומעיד על ביקוש אסטרטגי מתמשך לטכנולוגיה ישראלית.

"נוסף על כך, זה משפיע לחלוטין על כל המשרות בעולם ההייטק. כתיבת התוכנה עצמה משתנה. כל מי שהיום כותב קוד לאתרים, זה מקצוע שלא יהיה קיים. זה משנה את עולם התעסוקה וההשקעות, זה משפיע גם על השירותים לאזרח במדינה. והדבר האחרון – אם מישהו חושב שאין לזה השפעה חד־ערכית על העולם הצבאי, אני חייב להגיד שחלק גדול ממה שניאלץ להתמודד מולו בעתיד זה AI. זה לא רק משהו שנחמד שיהיה, אלא משהו שהוא בליבת קיומנו". מנכ"ל עיריית חיפה, גדי מרגלית, מציין זאת כ חת החוזקות העיקריות שלה. חוזקה נוספת היא הנוכחות החזקה של חברות בינלאומיות בפארק ההייטק בחיפה, אשר מעסיקות כעשרת אלפים עובדי מחקר ופיתוח. בשונה מעיריית באר שבע, עיריית חיפה לא מתמקדת בהבאת חברות גדולות לעיר, אלא שמה דגש על עידוד יזמות. היעד של העירייה הוא להגיע לכ-400 סטארט-אפים ב-2020. בנוסף אומר שוורץ כי "העירייה עוסקת בפתיחת מרחבי עבודה יזמיים טכנולוגיים בראייה ציבורית, בסקטורים שהעירייה רוצה לפתח כי השוק הפרטי לא מצליח. למשל, יש מתחם יזמות ביפו שמופנה לאוכלוסייה הערבית, ועוד אחד שאמור להיפתח בקרוב בשרונה ומיועד לבני נוער". דיברנו עם נציגים מרשויות ערי המטרופולין בישראל, כדי לבדוק מה מנחה את העירייה בבואה לקדם אקוסיסטם של יזמות, הייטק וחדשנות טכנולוגית בעירם. אין פעיל אחד בתעשיה בארץ או בעולם שלא מכיר את המונח "אקוסיסטם", שהפך למילה נרדפת לקהילת היזמות וההון סיכון הישראלית. לדבריה, הפלטפורמה עומדת לרשותה של כל חברה, שתרצה להשתמש בה כדי להכשיר עובדים או להעסיק אותם שלא בגוש דן ואחד המשתמשים הראשונים הוא המשרד לפיתוח הפריפריה עצמו, שהשתמש בה כדי להקים את קהילת מתחמי העבודה המשותפים "קליקה".

לו היינו משווים גיוסי חברות Core AI לגיוסי סקטורים, בשנת 2025 היה זה הסקטור הגדול ביותר מבחינת גיוסי הון. שימוש בטכנולוגיית AI אינה מוגבלת לסקטור ספציפי, אלא עשויה להוות רכיב בפתרון טכנולוגי במגוון רחב של סקטורים. מנגד, חלקם של סקטורי הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי בהון שגויס ירד ב-3 וב-4 נקודות אחוז, בהתאמה, ב-2025 לעומת 2024. ההשקעות בסקטור הסייבר, התוכנה הארגונית והפינטק מוסיפות להיות הדומיננטיות ביותר, ומהוות מעל ל-60% מההון שגויס על ידי חברות הייטק ישראליות ב-2025. ההאבים שנבחרו להשוואה הם מדינות או מטרופולינים מובילים בעולם בחדשנות טכנולוגית, הדומים לישראל במדדים מקרו-כלכליים ונמצאים בפיזור גאוגרפי רחב.